פסק-דין בתיק ת"א 9716-07

לפני תביעה שעניינה חוזה לפינוי פסולת.

עובדות מוסכמות -

1.            בסוף שנת 2004 נחתם חוזה (להלן: " החוזה") בין שתי החברות התובעות (להלן: " התובעות") לבין העירייה הנתבעת (להלן: " הנתבעת"), באשר לפינוי אשפה מבתיהם של תושבי עיר כרמל לאתרים מורשים (להלן: " פסולת ביתית").

2.            בין הצדדים התגלעה מחלוקת לגבי התקבולים המגיעים לתובעות, והן הגישו תביעה כנגד הנתבעת אשר התבררה בבמ"ש זה במסגרת ת.א. 20423/06 (להלן: " התיק הקודם").

3.            במסגרת ניהול התיק הקודם הגיעו הצדדים להסכם פשרה (להלן: " הסכם הפשרה") לפיו שולמו לתובעות סכומים מסויימים בגין העבודה השוטפת והוסכם כי סכום של 309,000 ש"ח נותר שנוי במחלוקת (להלן: " הסכום שבמחלוקת").

4.            הסכום שבמחלוקת הינו למעשה סכום שהנתבעת קיזזה מחשבונן של התובעות, ואסביר בקצרה מה היתה עילת הקיזוז -

מוסכם כי במסגרת החוזה, התובעות פינו פסולת מרחבי העיר, העבירו אותה לאתר בעוספיא המכונה " תחנת המעבר", והיו אמורות לפנות את הפסולת מתחנת המעבר לאתרי הטמנה מורשים. הנתבעת טענה כי התובעות לא פינו את הפסולת מתחנת המעבר ולכן נוצר צורך להתקשר עם חברה אחרת לצורך פינוי תחנת המעבר. הנתבעת טוענת כי היא התקשרה עם חברה בשם קרן כרפיס דוד בע"מ (להלן: " כרפיס"), לצורך הפינוי וכי יש לקזז מהתשלומים לתובעות את עלות הפינוי, ששולמה לכרפיס (שביצעה את עבודת התובעות במקומן), בסך של כ-309,000 ש"ח. בהתאם, סכום זה קוזז מהתשלומים לתובעות, והוא הסכום נשוא תביעה זו.

טענות התובעות -

5.            לטענת התובעות הן ביצעו את כל העבודות מכח החוזה, לרבות הפינוי, וכי החשבונות השוטפים הרלבנטיים אושרו כדין ע"י מנהל מחלקת התברואה של הנתבעת. לטענתן הן גם ביצעו את פינוי האשפה מתחנת המעבר, באמצעות קבלן משנה, וכי מנהל מחלקת התברואה אישר שיש לשלם להן את הסכום שקוזז. עמדתן היא שכרפיס פינתה מתחנת המעבר פסולת אחרת מאשר הפסולת שהן פינו, וליתר דיוק - כרפיס פינתה פסולת "גושית" ואילו הן פינו פסולת "ביתית", ובכל אופן - לטענתן כרפיס פינתה פסולת שלא היתה באחריותן.

טענות הנתבעת -

6.            הנתבעת טוענת כי התובעות לא פינוי את הפסולת הביתית כנדרש, למרות דרישות חוזרות - וכי בלית ברירה, לאחר שארעו שתי שריפות בתחנת המעבר, היא שכרה את שירותי כרפיס לביצוע הפינוי. עוד טענה הנתבעת כי היתה הסכמה בין הצדדים לגבי כך שעלות הפינוי ע"י כרפיס תקוזז מחשבון התובעות וכי גם בהסכם הפשרה סוכם שהיא זכאית לקזז את הסכום. בנוסף, הנתבעת טוענת כי מנהל מחלקת התברואה אינו מוסמך לאשר את התשלומים לתובעות וכי חיוב כאמור יכול להתבצע רק באישורם של החשב, הגזברית וראש המועצה.

ההילך הדיוני -

7.            ביום בו היתה קבועה בתיק ישיבת ההוכחות, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הגשת סיכומים תוך ויתור הדדי על חקירות נגדיות. הסיכומים הוגשו, תוך הפנית בית המשפט למסמכים ולתצהירים.

8.            לאחר תחילת כתיבת פסק הדין - מצאתי לנכון לזמן את הצדדים לישיבה נוספת לצורך שמיעת מנהל מחלקת התברואה. אמנם המדובר בצעד לא שגרתי אך מצאתי שיש חובה, לצורך האפשרות ליתן פסק דין, לשמוע את הסבריו לגבי שני מסמכים אותם הוא כתב, אשר סותרים לכאורה אחד את השני (ואפרט לגביהם בהמשך).

9.            לאחר מכן, ביקשו הצדדים לשמוע אף את שאר העדים - וכמובן שנעתרתי לבקשה.

10.        אמנם, ההילך כאמור גרם להתארכות הדיון, אך מצאתי שלאור כמה שאלות עובדתיות, הקשורות אף למהימנותם של חלק מהעדים, לא יהא ראוי לכתוב פסק דין רק על בסיס המסמכים ואין מנוס מלקבל הבהרות בעל-פה.

העדים שהופיעו -

11.        נשמע עדותו של מר חמוד קונטאר, מנהל מחלקת התברואה של הנתבעת (להלן: " קונטאר"), מר חסון ע'אלב (מנהל התובעות, להלן: " ע'אלב", לגבי תצהירו ת/1), דר' אכרם חסון (ראש העיר בתקופה הרלבנטית, להלן: " חסון"), הגב' נאהדה מנסור (הגזברית, להלן: " מנסור", לגבי תצהירה נ/1), מר דן תנחומא (החשב המלווה של הנתבעת, להלן: " תנחומא", לגבי תצהירו נ/2), ומר עבד אלעזיז (קבלן הובלות פסולת, להלן: " אלעזיז").

דיון והכרעה -